שמחת השלום זכר לנכד האדמו"ר מתולדות אהרן, בן לחתנו האדמו"ר מקרעטשניף טשערנאוויץ, תתקיים בליל שבת בבית המדרש קרעטשניף טשערנאוויץ ברחוב עין יעקב שבשכונת מאה שערים
השבת תיערך שמחת השבע ברכות לנכדת האדמו"ר מסלונים, הכלה בת חתנו הרה"צ ר' פנחס אליעזר שלאף, ראש הכולל דחסידי סלונים, בן הרה"צ אב"ד ביאלאווא לונדון.
החתן הוא בן הרה"צ ר' נחום מאיר קליין, אב"ד קול יעקב וועסלי הילס וראש ישיבת עסק התורה ראחמיסטריווקא, חתן הרה"צ ר' שמואל עקיבא שלזינגר אב"ד שטראסבורג.
שמחת השבע ברכות תיערך בבית המדרש הגדול סלונים בעיר.
השבת תיערך שמחת האויפרוף לנכד האדמו"ר מפינסק קרלין, החתן בן בנו הרה"צ ר' ברוך רוזנפלד, אב"ד פינסק קרלין מודיעין עילית, חתן הרה"צ ר' יהודה יחיאל שיינפעלד, האדמו"ר מטאלטשאווא.
הכלה היא בת הרב חיים דוד גרוסמן, מנכ"ל מוסדות פינסק קארלין בארה"ק.
החתונה תיערך ביום שני הבעל"ט באולם השמחות שע"י בית הכנסת סלאנים, ברחוב דורש טוב 4.
בחצר הקודש סטריקוב יציינו השבת את יומא דהילולא, במלאות כ"ה שנה להסתלקותו של האדמו"ר בעל ההילולא זצוק"ל.
לקראת ההילולא התקיימה ביום חמישי העלייה לציון הק' בראשות האדמו"ר מסטריקוב, ובהמשך נערכה סעודת מצווה וסיום הש"ס בבית המדרש ברחוב דוד 32 בשכונת הבוכרים.
בשבת קודש פרשת כי תבוא, ט"ז באלול, ישבתו בחורי ואברכי החסידות בצל הקודש. סעודות השבת ייערכו בצוותא בבית המדרש ובראשות האדמו"ר.
בשבת מציינים את השבת שקודם היארצייט של הגאון רבי אברהם יעקב זלזניק זצ"ל, ראש ישיבת "עץ חיים" וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, שנפטר בשנת תש"ע.
בהמשך למחאות נגד חילולי השבת רח"ל בבית הקפה "בסמטה" שברחוב אגריפס 8 במרכז העיר, פורסמו גם השבוע לקראת השבת מודעות הקוראות לציבור החרדי לצאת ולמחות במקום.
על פי המודעות, המוחים יתאספו במהלך השבת ברחבת בית הכנסת הגדול "זכרון משה", בשעות 10:30 ו-14:30, ומשם יצעדו דרך הרחובות הראשיים לעבר רחוב אגריפס, במחאה על חילול קדושת השבת.
רעיון נפלא לפרשת כי תבוא, מפי תושב רמות הרב אליהו סעדיאן, במיוחד לגולשי "חרדים ירושלים"
"וראו כל עמי הארץ כי שם השם נקרא עליך ויראו ממך"
מסופר על הגאון מוילנא, שפעם הממשלה קבעו לשופטו, ותלמידיו השתדלו בכל עוז ותעצומות לבטל את המשפט לרבם הגדול, אך ללא הועיל, ובהגיע יום המשפט חרדה העיר מאוד מה יעלה בגורלו של רבם הנערץ, אולם הגאון היה שליו ובטוח בעצמו, והייתה שלווה נסוכה על פניו, ובהגיע השעה לצאת אל המשפט נתעטף בטלית ובתפילין, ויצא יחד עם מקורביו.
כשנכנס לבית המשפט חלו וזעו השופטים למראה פניו הקדושות כשהוא חבוש בטלית ובתפילין, ותיכף הוציאו לאור משפטו שהוא זכאי. כשיצא הגאון התפלאו כל תלמידיו וביקשוהו לדעת כיצד שיבר את כוחם של רשעים אלו, באילו כוחות עליונים השתמש, ואלו שמות קדושים השביע?
וענה להם הגאון שלא פעל זאת על ידי כוחות עליונים כמחשבתם, אלא כשראו אותו הערלים הללו עם התפילין אחזתם פלצות, שהרי מקרא מפורש הוא "וראו כל עמי הארץ כי שם השם נקרא עליך ויראו ממך", ודרשו חז"ל (ברכות ו. נז.) כי שם השם נקרא עליך "אלו תפילין שבראש", והיינו שכאשר יראו אותך עם התפילין – יפחדו ממך.
ושאלו את אחד הגאונים, אם כן גם אנו נניח תפילין בזרוענו ובראשנו, ונצא על שונאנו, האם ינוסו מפנינו?!
והשיב להם, דקדקה הגמרא לומר אלו תפילין "שבראש", לא כתוב אלו תפילין "שעל הראש" היינו שמונחות על הראש גרידא, אלא צריך שהתפילין יהיו גם בראש עצמו, והיינו שהנכתב בתפילין נמצא בראש האדם, והיינו שדייק הפסוק כי שם השם "נקרא עליך", יראו עמי הארץ ששם השם נקרא עליך, עליך ממש, שאתה עובדו באמת ומקיים מה שהנחת על ראשך.
והיינו דאיתא בתנא דבי אליהו זוטא (פרק טו) "בזמן שיש באדם תורה ומעשים טובים, אשתו יראה ממנו, בניו יראים ממנו, בני ביתו יראים ממנו, שכניו יראים ממנו, קרוביו יראים ממנו, אומות העולם יראים ממנו", והסיבה לזה, שכאשר עוסק האדם בעבודת השם באמת, הוא ממשיך עליו קדושה נוראה מן השמיים, ובפרט בלימוד התורה לשמה שאז נעשה גופו משכן לשכינה (כפי שכתב הב"ח סימן מז), ואז יראים ממנו הכל.
וכפי שרואים בעינינו, שאנשים יראים ומפחדים כאשר הם באים ונכנסים בקודש פנימה לצדיקי אמת, ומדוע? וכי הצדיקים הם מכים או חובטים באנשים? אדרבה רק מקבלים כל אחד בסבר פנים יפות, ומטיבים עמם ישועות, אלא היא יראה פנימית שמנחיל השם יתברך שיראו מעושי רצונו באמת, כי על ידי שדבקו בעבודתו ובתורתו נעשו מרכבה לשכינה הקדושה!
להצלחת: אליהו בן שרה
מערכת "חרדים ירושלים" מאחלת לעם ולכל עוקבינו שבת שלום ומבורך!
