ביקור ניחומים חריג ומרגש התקיים אמש, כאשר האדמו"ר מגור הגיע לנחם את בני משפחתו של הבעל קורא המיתולוגי של חסידות גור, הגה"ח רבי יהודה אריה (לייבל) טאוב זצ"ל, שנפטר בפתע פתאום ביום חמישי האחרון בבית המדרש הגדול ברחוב ירמיהו.
ביקור הניחומים נערך בביתו של הרב אלעזר קנופף, לשעבר מנכ"ל עיתון "המודיע", במתחם שנלר, ונשמר בחשאיות מוחלטת. מלבד בני המשפחה נכחו במקום רק ארבעה אנשים נוספים, ואילו עשרות חסידים שהגיעו לאחר שהתפשטה השמועה נותרו מחוץ לבית והציצו אל תוך החדר מבעד לפתח הדלת.
האדמו"ר הגיע מלווה בבנו הרה"צ רבי דוד אלתר, במשב"ק ר' לייבי פז'ניצבסקי ושני אנשי בית נוספים בלבד.
עם כניסתו לבית האבלים שאל האדמו"ר את בני המשפחה האם המנוח סבל ממחלה כלשהי לפני פטירתו. בני המשפחה השיבו כי לא סבל מכל מחלה וכי פטירתו הייתה פתאומית.
לאחר מכן החל אחד מבניו של המנוח לשאת דברים על דמותו של אביו ועל מסירותו רבת השנים לקריאת התורה בבית המדרש הגדול של גור. הוא סיפר כי למרות ה"הוספות" הרבות הנהוגות בקריאת התורה בחסידות, אביו מעולם לא הכין מראש היכן לעצור. במהלך הקריאה היה זה ר' יוסל שיף שסימן לו בכל פעם היכן לעצור, והמנוח מעולם לא התלונן או הביע אי נוחות, אלא קיבל הכול באהבה ובשמחה.
במהלך דברי הבן סימן ר' לייבי פז'ניצבסקי בידו כי ייתכן שהרבי מבקש לומר דבר מה, אולם האדמו"ר סימן מיד בידו שהבן ימשיך בדבריו. הבן המשיך להרחיב על דמותו ופועלו של אביו, והרבי הקשיב בקשב רב עד לסיום הדברים.
לאחר מכן נשא האדמו"ר דברי חיזוק ונחמה. הוא הזכיר את הפסוק "זאת התורה אדם כי ימות באוהל", וציטט את דברי הגמרא במסכת ברכות בפרק "הרואה", שם נאמר כי המיתה הטובה ביותר היא "כביניתא מחלבא", כהוצאת שערה מתוך חלב, שהיא מיתת נשיקה.
"הוא זכה", אמר האדמו"ר לבני המשפחה, "הוא לא סבל בזמן שנפטר".
האדמו"ר מגור בניחום האבלים – חלק 1
האדמו"ר מגור בניחום האבלים – חלק 2
במקביל לביקור הניחומים, התקשרה הרבנית מגור לבני המשפחה ושיתפה אותם במעשה שאירע ביום הפטירה.
לדבריה, באותו יום הודיע האדמו"ר כי לא יֵצא לתפילת מנחה בבית המדרש. כששאלה אותו לפשר הדבר, השיב לה: "נפטר עכשיו הבעל קורא, הציבור מאוד עצוב".
הרבנית סיפרה כי מיד לאחר מכן פתח בפניה האדמו"ר את הגמרא במסכת ברכות בפרק "הרואה", והראה לה את דברי חז"ל שמיתת נשיקה היא המיתה הטובה ביותר, "כמו שמוציאים שערה מתוך חלב".
את דבריו חתם במשפט שביקשה הרבנית למסור לבני המשפחה האבלים: "עכשיו טוב לו שמה".
בני המשפחה קיבלו את דברי הנחמה בהתרגשות רבה, והביקור כולו, שנמשך ככשמונה דקות, זמן חריג ביחס לביקורי ניחום של האדמו"ר, הותיר רושם עמוק על כל הנוכחים.
