אביגדור ליברמן, יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, נבחר הבוקר לכהן כיו"ר ועדת החוץ והביטחון הזמנית של הכנסת ה-26, במשכן הכנסת בגבעת רם. שמונה מחברי הוועדה תמכו במינויו, ללא מתנגדים. אלא שכבר בישיבה הראשונה התברר כי אחד הנושאים המרכזיים שיעמדו על סדר יומה של הוועדה יהיה חוק הגיוס, כאשר ליברמן הציג נוסחה שלדבריו תוכל לזכות גם בהסכמת הצבא, גם לעמוד במבחן בג"ץ וגם להתקבל על דעתו של הרב לנדו.
במהלך הדיון התייחס ליברמן לביקורת שהשמיעו חברי הוועדה על עמדותיו בנושא גיוס בני הישיבות, והבהיר כי בכוונתו לעסוק בסוגיה כבר היום.
"אנחנו נתעסק כבר היום בצהריים בחוק הגיוס, כאשר מדובר בחוק שיעבור שלוש תחנות", הצהיר ליברמן. "זה חוק שיהיה הכי הוגן, שיעבור את הרמטכ"ל, את בג"צ ואת הרב לנדו. זה יכול להיות אך ורק חוק שעובר את הצבא. זה לא יהיה גיוס לכולם אבל חוק הכי הוגן. זו הנוסחה".


דבריו של ליברמן מעניינים במיוחד על רקע עמדותיו הנחרצות לאורך השנים בסוגיית גיוס בני הישיבות, והעובדה שכעת הוא מציג אפשרות לגיבוש חוק שאינו מחייב גיוס של כלל הציבור החרדי, אך לדבריו יעמוד בדרישות מערכת הביטחון והמערכת המשפטית.
עם זאת, ליברמן לא הציג בשלב זה את פרטי המתווה, ולא ברור כיצד בכוונתו לגשר על הפערים העמוקים בין הדרישות השונות. עצם אזכורו של ראש הישיבה רבי דוב לנדו שליט"א במסגרת התנאים שהציב לחוק מעורר עניין ציבורי בעיקר על רקע ההתנגדות החריפה ל"חוק המשמטים" בשנים האחרונות.
ביסמוט תקף: "מה שאני רואה פה זה צביעות"
הצהרותיו של ליברמן לא עברו ללא תגובה. יו"ר הוועדה היוצא, ח"כ בועז ביסמוט מהליכוד, הטיח בו דברים חריפים על רקע עמדותיו הקודמות בנושא הגיוס.
"מה שאני רואה פה זה צביעות, כי אתה וחברי מפלגתך זעקתם במשך כמה שנים על ההשתמטות", אמר ביסמוט, והוסיף: "אני בונה על הייעוץ המשפטי כאן שימנע את חוק ההשתמטות".

לצד חילופי הדברים, נרשמה גם מחווה כלפי הנציגות החרדית בוועדה. ליברמן הודיע כי בכוונתו להותיר את ח"כ ינון אזולאי מש"ס כחבר בוועדת המשנה למודיעין, כפי שהיה בכנסת הקודמת, ואף בירך אותו על המשך תפקידו.
כ"ץ נגד ליברמן: "לא אאפשר קרקס פוליטי"
העימות סביב מינויו של ליברמן לא נותר בין כותלי הוועדה. שר הביטחון ישראל כ"ץ פרסם הודעה חריפה נגד יו"ר הוועדה החדש, והבהיר כי לא יאפשר להפוך את פעילותה לכלי במאבקים פוליטיים.
"לא אאפשר לאביגדור ליברמן להפוך את ועדת החוץ והביטחון לבמה לקרקס פוליטי, ולמכשיר לניגוח צה"ל והממשלה", מסר כ"ץ.
שר הביטחון הבהיר כי הסמכות לאשר זימונים של נציגי צה"ל לוועדה נתונה בידיו, וכי אישורים יינתנו על בסיס מקצועי וענייני בלבד, לאחר בירור ותיאום מוקדם.
לדבריו, הוא יאפשר עדכונים ביטחוניים ופיקוח פרלמנטרי מתבקש, כפי שנעשה בתקופת כהונתו של בועז ביסמוט בראשות הוועדה, אך לא יאפשר שימוש פוליטי בגורמי הצבא.
הרמטכ"ל, ראש המוסד וראש השב"כ יוזמנו לדיונים
בנאום שנשא לאחר בחירתו הציג ליברמן שורה של נושאים שבכוונתו לקדם במסגרת הוועדה. בין היתר הדגיש את הצורך בהקמה דחופה של ועדת משנה למודיעין ושל ועדה משותפת לתקציב הביטחון.
"יש המון נושאים על סדר היום", אמר. "כבר היום נדון על המצב המיוחד בעורף. אנחנו חייבים להקים בדחיפות ועדת משנה למודיעין ובנוסף ועדה משותפת לתקציב הביטחון. הדברים לא יכולים לחכות".
ליברמן הוסיף כי בכוונתו להעניק עדיפות למצבם של המשרתים בצה"ל, בסדיר, במילואים ובקבע, וכן לבחון את התוכנית הרב-שנתית של הצבא.
עוד הצהיר כי יבקש לזמן לדיוני הוועדה את הרמטכ"ל, ראש המוסד, ראש השב"כ ומפכ"ל המשטרה. בדבריו טען לקיומם של פערים בלתי סבירים בין המשטרה לשב"כ, והעלה גם טענות בדבר התערבות זרה וניסיונות להשפיע על הבחירות, תוך התייחסות ללשכת ראש הממשלה.
מינויו של ליברמן מסמן את פתיחתה של תקופה רגישה בוועדת החוץ והביטחון, בצל המתיחות בין הממשלה לאופוזיציה והמאבק המתמשך על חוק הגיוס. עבור הציבור החרדי, השאלה המרכזית תהיה האם ההצהרות שנשמעו היום על מתווה שיוכל להתקבל גם על דעת ההנהגה הרבנית יתורגמו להצעה מעשית, או שמדובר בפתיחתו של סבב נוסף של עימותים פוליטיים סביב סוגיית בני הישיבות.