המאבק על צביונן של השכונות החרדיות הוותיקות בירושלים עולה מדרגה: רבנים ודיינים משכונות גאולה ומאה שערים התכנסו אמש לכינוס חירום מיוחד, במטרה לגבש חזית רבנית נגד התוכניות להקמת תחנות הרכבת הקלה לאורך רחוב יחזקאל, בסמיכות ללב השכונות החרדיות בבירה.
הכינוס, שנערך תחת הכותרת "כנס חירום להצלת השכונות החרדיות", התקיים באולם קטן בטבורה של גאולה בהשתתפות רבנים, דיינים ואישי ציבור, על רקע ההתקדמות המשמעותית בעבודות להקמת הקו הכחול של הרכבת הקלה והחשש הגובר בקרב חלק מתושבי האזור מפני השלכותיו על אורח החיים היום יומי, שאליו רגילים זה שנים.
במרכז ההתנגדות עומדת התוכנית להקמת תחנות ירידה (עם מעליות ומדרגות לרחוב וממנה) למנהרת הרכבת הקלה באזור רחוב יחזקאל. לטענת המתנגדים, הקמת התחנות בלב השכונות החרדיות תביא לשינוי משמעותי באופי האזור, להגברת תנועת המבקרים מבחוץ ולפגיעה בצביונן הרוחני של השכונות.
בפרסומים שנלוו לכינוס הושמעה ביקורת חריפה על עיריית ירושלים ועל גורמי התכנון, בטענה כי התוכנית אינה מתחשבת באופיין הייחודי של השכונות ובאורח החיים של התושבים המתגוררים בהן זה דורות.
אחת הטענות הבולטות שהעלו המתנגדים היא כי הקמת התחנות תיצור חיבור ישיר ונגיש יותר בין השכונות החרדיות לבין מוקדי בילוי חילוניים ברחבי הארץ. בכנס אף נטען כי המהלך עלול להביא את "מוקדי הבילוי החילוניים של תל אביב" עד לפתח שכונת מאה שערים.
המאבק כבר הגיע לבית המשפט העליון
כינוס הרבנים מתקיים על רקע מאבק ציבורי ומשפטי ממושך סביב התוכנית להקמת תחנות הרכבת הקלה בגאולה ובמאה שערים.
רק בימים האחרונים פורסם כי ועד תושבי גאולה ומתנגדים נוספים הגישו ערעור לבית המשפט העליון, לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים דחה את עתירתם נגד הקמת התחנות.
במרכז הערעור עומדת טענת התושבים כי אלפי מתנגדים, ובהם נציגים של כמאה מוסדות חינוך ודת, לא קיבלו הזדמנות מספקת להשמיע את התנגדויותיהם במסגרת הליכי התכנון.
בית המשפט המחוזי דחה את העתירה בעיקר בשל שיהוי בהגשתה, אולם המערערים טוענים כי מיקומן המדויק של הכניסות לתחנות נקבע רק בשלבי התכנון המפורטים, ולכן לא הייתה בידיהם אפשרות מעשית להתנגד קודם לכן.
אלפי נוסעים מדי יום בלב השכונות
על פי הנתונים שהוצגו במסגרת ההליכים התכנוניים, תחנת יחזקאל צפויה לשרת כ-4,500 נוסעים מדי יום. נתון זה ממחיש את היקף תנועת הנוסעים הצפויה באזור עם הפעלת הקו.
במסגרת הדיונים התכנוניים נדונה גם האפשרות לבטל את אחת הכניסות המתוכננות לתחנה ברחוב עזרא, אולם הוועדה המחוזית לא קיבלה את הבקשה, בין היתר בשל החשש מעומסים ומפגיעה בבטיחות הנוסעים.
מנגד, המתנגדים סבורים כי היקף תנועת הנוסעים הצפוי הוא דווקא אחת הסיבות המרכזיות לחשש מפני שינוי אופיין של השכונות.
במהלך ההליכים המשפטיים הבהירו נציגי המדינה ועיריית ירושלים כי אין כוונה לאפשר שימושים מסחריים בתחנות התת-קרקעיות, למעט אפשרות להצבת מכונות אוטומטיות. עם זאת, בקרב המתנגדים מדגישים כי החשש אינו מוגבל לפעילות מסחרית בתוך התחנות, אלא נוגע להשפעה הרחבה של הפרויקט על המרחב הציבורי.
חזית רבנית במקביל למאבק המשפטי
כינוס החירום מסמן שלב נוסף בהתנגדות להקמת התחנות, כאשר לצד המאבק המשפטי והציבורי מתגבשת כעת גם התנגדות רבנית פומבית לתוכנית.
בקרב המתנגדים מבקשים להבהיר כי מבחינתם אין מדובר במחלוקת תחבורתית בלבד, אלא בסוגיה הנוגעת לשמירת צביונן של השכונות החרדיות הוותיקות, אשר במשך דורות התאפיינו באורח חיים קהילתי ושמרני.
בשלב לא התקבלו החלטות מעשיות בכינוס או צעדים נוספים שעליהם הוחלט, אולם עצם ההתכנסות של רבני ודייני השכונות סביב הנושא מעידה על החשיבות הרבה שמייחסים המתנגדים למאבק.
כעת, כאשר העבודות באזור מתקדמות, הערעור לבית המשפט העליון כבר הוגש והרבנים מצטרפים למאבק באופן פומבי, המחלוקת סביב תחנות הרכבת הקלה ברחוב יחזקאל צפויה להמשיך ולעמוד במוקד סדר היום בשכונות החרדיות בבירה.