לראשונה בישראל, במרכז הרפואי הדסה עין כרם בוצע טיפול חדשני בחולה הסובל מגליובלסטומה חוזרת, אחד מגידולי המוח הממאירים והאגרסיביים ביותר. הטיפול, המבוסס על טכנולוגיית Alpha DaRT וקרינת אלפא, ניתן במסגרת מחקר קליני ראשון מסוגו בארץ.
המטופל, גבר בן 77, אובחן עם הישנות של הגידול לאחר שכבר עבר ניתוח, הקרנות וטיפול תרופתי. במסגרת ההליך הוחדרו ישירות אל תוך הגידול מקורות זעירים הפולטים חלקיקי אלפא, במטרה לרכז את הקרינה באזור הגידול ולצמצם ככל האפשר את הפגיעה ברקמת המוח הבריאה הסמוכה.
ההליך שבוצע בהדסה כלל חידוש נוסף: לדברי הצוות, לראשונה בעולם הוחדרו מקורות הקרינה אל הגידול במוח משני מסלולים שונים בו זמנית, במטרה להשיג כיסוי מיטבי של נפח הגידול תוך שמירה על רמת דיוק גבוהה.
את הניתוח הוביל פרופ' יגאל שושן, מנהל היחידה לנוירוכירורגיה אונקולוגית ורדיוכירורגיה סטריאוטקטית בהדסה, יחד עם רופאי המחלקה לנוירוכירורגיה וצוות רב-תחומי מחדרי הניתוח, מכון שרת לאונקולוגיה, המכון לרדיותרפיה והיחידה לנוירופתולוגיה.
טכנולוגיית Alpha DaRT מבוססת על החדרת מקורות זעירים הפולטים חלקיקי אלפא בעלי יעילות ביולוגית גבוהה. מאחר שטווח הפעולה של חלקיקי האלפא קצר מאוד, הקרינה מתרכזת בעיקר באזור שאליו הוחדרו המקורות, יתרון שעשוי להיות משמעותי במיוחד בטיפול באזור רגיש כמו המוח.
"אחד היתרונות הגדולים של הטכנולוגיה הוא שהיא משתלבת באופן טבעי עם מערכות הניווט הנוירוכירורגיות שבהן אנו משתמשים מדי יום", מסביר פרופ' שושן. לדבריו, אותה מערכת המאפשרת לבצע ביופסיות מוח בדיוק של מילימטרים משמשת גם להחדרת מקורות האלפא ישירות למרכז הגידול.
במהלך ההליך נלקחה תחילה דגימה מהגידול כדי לוודא נוכחות של מחלה פעילה, ולאחר מכן נעשה שימוש במערכת הניווט לצורך החדרת מקורות הקרינה.
לדברי פרופ' שושן, "כך ניתן לבצע טיפול מקומי, מדויק וזעיר-פולשני, ללא צורך בניתוח מוח נרחב".
הטיפול הראשון בישראל הוא תוצאה של שיתוף פעולה מחקרי שנמשך מספר שנים בין המחלקה לנוירוכירורגיה ומכון שרת לאונקולוגיה בהדסה לבין חברת Alpha Tau.
הדרך ליישום בחולה כללה מחקרי מעבדה, מחקרים פרה-קליניים במודלים של בעלי חיים גדולים, פיתוח אמצעים ייעודיים להחדרת מקורות הקרינה, התאמתם למערכות הניווט הנוירוכירורגיות ותרגולים על מודלים בחדרי הניתוח.
"לראות היום את הטכנולוגיה מגיעה לראשונה לחולה בישראל הוא רגע מרגש עבור כל מי שהיה שותף למסע הזה", אמר פרופ' שושן.
גליובלסטומה נחשבת לגידול המוח הראשוני הממאיר השכיח ביותר בקרב מבוגרים. בישראל מאובחנים מדי שנה, לפי הנתונים שנמסרו, כ-150 עד 250 חולים חדשים.
גם לאחר הטיפול המקובל, הכולל ניתוח, הקרנות וכימותרפיה, המחלה חוזרת ברוב המכריע של המקרים. ההישרדות החציונית עומדת על כ-15–16 חודשים, וכ-10% מהחולים שורדים חמש שנים ממועד האבחנה.
פרופ' אהרון פופובצר, מנהל מכון שרת לאונקולוגיה, מסביר כי דווקא בשל מיעוט האפשרויות הקיימות עבור חולים שמחלתם חזרה, יש חשיבות לבחינת טכנולוגיות חדשות במסגרת מחקרים קליניים מבוקרים.
"לחולים עם מחלה חוזרת קיימות כיום אפשרויות טיפול מוגבלות מאוד", אמר. "שילוב של מחקר, ניסיון קליני ושיתוף פעולה רב-תחומי הוא הדרך היחידה לקדם טיפולים חדשים עבור חולים אלה".
במקביל למחקר בהדסה מתקיים בארצות הברית מחקר REGAIN. על פי הנתונים שנמסרו, בתוצאות הביניים משלושת המטופלים הראשונים הושגה שליטה מקומית מלאה באזור שטופל, ובשניים מהם לא נותרו סימני גידול בבדיקות MRI לאחר הטיפול.
עם זאת, בהדסה מדגישים כי מדובר בתוצאות ראשוניות המבוססות על מספר קטן מאוד של מטופלים, וכי עדיין מוקדם לקבוע את יעילות הטיפול.
גם המחקר בישראל נמצא בשלב ראשון – Phase I – ומטרתו המרכזית בשלב זה היא לבחון את היתכנות הטיפול ואת בטיחותו בחולים עם גליובלסטומה חוזרת.
בהדסה כבר בוחנים אפשרות להרחיב בעתיד את התוכנית הקלינית גם לחולים עם גרורות מוחיות ממוקדות, בעיקר במקרים שבהם ניתוח או רדיוכירורגיה סטריאוטקטית לא הצליחו להשיג שליטה במחלה.
לדברי פרופ' שושן, היכולת להחדיר את מקורות האלפא ישירות למוקד הגידול ולספק קרינה מקומית ומדויקת עשויה להפוך את הטכנולוגיה לרלוונטית גם להתוויות נוספות בתחום גידולי המוח.
מנכ"ל Alpha Tau, עוזי סופר, הגדיר את ביצוע הטיפול הראשון בישראל כאבן דרך משמעותית עבור החברה. לדבריו, לטיפול בארץ יש משמעות מיוחדת עבור חברה ישראלית שפועלת כיום גם במרכזים רפואיים ברחבי העולם.
לצד התקווה שמעוררת הטכנולוגיה החדשה, החוקרים שבים ומבהירים כי מדובר רק בתחילתו של המחקר הקליני וכי יהיה צורך במחקרים נוספים ובהיקף רחב יותר כדי לקבוע את בטיחותה ויעילותה.
עבור חולים המתמודדים עם גליובלסטומה חוזרת לאחר שמיצו את אפשרויות הטיפול המקובלות, מדובר בשלב מחקרי מוקדם, אך כזה שעשוי בעתיד לפתוח כיווני טיפול חדשים במחלה שבה האפשרויות כיום מוגבלות במיוחד.
בתמונות: פרופ' יגאל שושן במהלך ההליך והצוות הרב-תחומי שהשתתף בו. צילום: דוברות הדסה.
