"חרדים ירושלים" בשיתוף מכון "מחודדים" מגישים את סיכום הדף היומי, במיוחד עבור גולשי האתר המבקשים להצטרף ללימוד, לחזור על עיקרי הסוגיות ולקנות עוד דף בש"ס.

בכורות דף ס' | יום שלישי, פרשת ויצא – ז' כסלו תשפ"ז
הלימוד היום הוקדש לעילוי נשמת האשה החשובה מרת הינדא ע"ה, בת הרה"ג ר' יהושע אריה זצ"ל, שנלב"ע ז' כסלו תשמ"ה. ת.נ.צ.ב.ה.
דף ס' – ע"א
תשעה עשר טלאים ושני פתחים
היו לו 19 טלאים והכניס לדיר שיש לו שני פתחים, ויצאו 9 בפתח זה ועוד 9 בפתח זה – כולם פטורים משום מניין הראוי, שזה שנשאר בדיר באחרונה ראוי לשני הפתחים, והוא עצמו קדוש מאליו בין שיצא בין שנשתייר באחרונה.
התחיל למנות מחדש כשהגיע לעשירי
אבל אם מנה 9, וכשהגיע עשירי התחיל למנות מתחילה אחד, שניים, שלושה וכו' – עשירי קדוש מאליו הגם שלא קראו עשירי (אלא אחד), 9 האחרונים לא נפטרו במניין הראוי.
יצאו זוגות
לרבא אין הולכים אחר פיו לומר 18 הראשונים נפטרו במניין הראוי, וזה שיצא באחרונה הוא עשירי לשני המניין, רק עשירי למניין בהמות הוא קדוש.
וכיוון שהוציא 5 זוגות שהם עשר בהמות, אחד מהזוג החמישי – קדוש, 9 שיצאו לאחריו – לא נפטרו (בדף ס' – ע"א, יש מחלוקת בזה).
משנה – יצאו שניים כאחת
יצאו שניים כאחת – מונה אותם שניים.
מנה אחד, נמצא אותו שקרא הוא 9 והוא 10, ואותו שקרא הוא 10 והוא 11, עומדים לקלקלה, שסבור על 9 שהוא חולין ועל 10 שמעשר, ואם עשה כן ולא נמלך בבית דין הרי הם מקולקלים, שעל פי דין העשירי מעשר, ובהמת י"א היא שלמים (על פי לשון א' ברש"י).
טעות במניין – תשיעי, עשירי ואחד עשר
א. קרא לתשיעי – עשירי, ולעשירי – תשיעי, ולאחד עשר – עשירי, שלושתם מקודשים.
תשיעי – נאכל במומו, עשירי – מעשר, ואחד עשר – קרב שלמים.
לרבי מאיר: עושה תמורה.
לרבי יהודה: אינו עושה תמורה, ולא היה תמורה לא היה נקרב.
ב. קרא לתשיעי עשירי ולעשירי ולאחד עשר עשירי – אין אחד עשר מקודש.
זה הכלל, כל שלא נעקר שם עשירי מעשירי עצמו – אין אחד עשר מקודש.
מנה זוגות או מאות
לרב מארי: עשירי במניין שלו קדוש, שלאחר שמנה 90 העשירית קדוש.
לרב כהנא: קדוש למניין בהמות, שכשמנה 5 זוגות בהמות שהם 10 בהמות, האחרון שבזוג חמישי הוא מעשר.
ונחלקו רק כשנתכוונו למנות זוגות, אבל אם מנה אחד, ויצאו מעצמם באמצע זוג אחד, כולם מודים שלמניין שלו הוא קדוש.
מנה למפרע
עשירי שבמניין הוא קדוש, גם לדברי האומר שלמניין שלו קדוש, משום שבמניין הפרסיים קוראים לעשרה אחד.
דף ס' – ע"ב
טעות במניין – מקור הדין
קרא לתשיעי – עשירי, ולעשירי – תשיעי, ולאחד עשר – עשירי – שלושתם מקודשים, שנאמר 'כל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהיה קדש', ומשמע בין שקראו הוא עשירי בין שהיה עשירי למניין ולא קראו עשירי.
שמיני ושנים עשר שקראם עשירי
שמיני, שנים עשר שקרא עשירי קדוש – שלומדים מעשירי גמור שאינו מקודש רק בסמוך לו, שאין לך סמוך בו יותר מגופו, גם טעותו אינו מקודש רק אם טעה באותו הסמוך לו.
שיטת רבי אלעזר ברבי שמעון
לרבי אלעזר ברבי שמעון: לעולם אין אחד עשר קדוש עד שישתוק בתשיעי ויקרא לעשירי – תשיעי, ולאחד עשר – עשירי.
שאם קרא עשירי – לתשיעי וגם לאחד עשר, לא היו שניים מקודשים רק אחד מהם, ודורש מה עשירי מיוחד שאינו רק אחד, גם טעותו מיוחדת.
שסובר כרבי יהודה שטעות מעשר תמורה הוא, וסובר כרבי שמעון אביו שאין ממירים וחוזרים וממירים, ומשום כך אין שתי טעויות למעשר.
יצאו שניים בתשיעי וקרא תשיעי
מעשר וחולין מעורבים זה בזה, שעשירי קדוש מאליו, והתשיעי חולין שהרי קרא לו תשיעי.
יצאו שניים בתשיעי וקרא עשירי
עשירי ותשיעי מעורבים זה בזה, ונאכלים רק במומם, והגוזז והעובד אחד מהם אינו סופג מלקות שמא חולין הוא.
יצאו שניים בעשירי וקרא עשירי
עשירי ואחד עשר מעורבים זה בזה, כלומר מעשר ושלמים מעורבים זה בזה, ויקרבו שניהם וייאכלו כחומר קודש שבהם, שטעונים שתי מתנות והרמת חזה ושוק כמו שלמים.
יצאו שניים בעשירי וקרא אחד עשר
עשירי וחולין מעורבים זה בזה.
ולמדנו מזה שכל שיצאו שניים בבת אחת וקרא עשירי שניהם קדושים, הגם שלא נעקר שם עשירי מהמעשר – ורק כשיצאו בזה אחר זה אין אחד עשר מקודש אם לא נעקר שם עשירי מהמעשר.
וגם אם יצא עשירי ולא דיבר, כיוון שלא נעקר שם עשירי ממנו, אין י"א מקודש (כשיצאו בזה אחר זה).
יצאו שניים בעשירי ולא קדם אחד מהם לחברו
וקרא עשירי – עשירי ואחד עשר מעורבים זה בזה.
לרב כהנא: כשיצאו בבת אחת, והגם שלא נעקר שם עשירי מהמעשר, שניהם קדושים.
לרב אשי: שהקדים האחד והוציא ראשו וקראו י"א, ונמצא שנעקר שם עשירי וקראו י"א, וכגון שאין לו בהמות הרבה, שבזה מודה רבי שקריאת שם י"א חשובה עקירה.
קרא לעשירי אחד עשר ולאחד עשר עשירי
לרבי: אם יש לו הרבה בהמות אין י"א קדוש, שלא נעקר שם עשירי מהמעשר, ומה שקראו אחד עשר אנו מפרשים שנתכוון לומר 'אחד מעשר', כלומר זה מעשר ראשון.
לרבי יוסי בר יהודה: י"א קדוש, שקריאת שם י"א חשובה עקירה.
ואם אין לו הרבה בהמות, גם לרבי חשובה עקירה וי"א קדוש.