סיפור חייה של לאה זינגר ע"ה, שנגדע באחת במהלך חופשה בחו"ל, הופך בימים אלו למפעל של חסד שעתיד לגעת בלבבות רבים בבירה.
לאהלה, כפי שכונתה בפי קרוביה, חיה במשך כ-16 שנים של ציפייה ותפילה לילד משלה, חלום פשוט שלא התגשם. אך דווקא מתוך המקום הכואב ביותר, בחרה למלא את עולמם של אחרים באור, רגישות ונתינה בלתי פוסקת. מכריה מספרים על אישה שלא נתנה למציאות להגדיר אותה, אלא להפך, הפכה את כאבה למנוע של עשייה למען הזולת.
אחד המקומות שבהם בלטה במיוחד הייתה המשחקייה לילדים בבית החולים הדסה, שם התנדבה במסירות. עבור ילדים המתמודדים עם מצבים רפואיים מורכבים, הייתה המשחקייה פינה של אור בתוך החושך, ולאה הייתה חלק מרכזי מהאור הזה, עם לב פתוח וחיוך מחזק.
בחול המועד פסח האחרון, במהלך חופשה בבולגריה, נקטע סיפורה באחת. לאה נהרגה בתאונה קשה ופתאומית, והותירה אחריה כאב עמוק לצד זיכרון של טוב אינסופי. היא לא זכתה להותיר אחריה זרע של קיימא, אך הותירה מורשת של חסד שנגעה באינספור אנשים.
מתוך השבר הגדול, בחר אביה, תושב מאכ שערים הרב חיים כהן שיחי', איש חסד הידוע ומייסד ארגון "לינת החסד", להמשיך את דרכה. וכעת אנו חושפים כי בימים אלו מוקם מיזם חדש הנושא את שמה, "בית לאה יוכבד", פרויקט שנועד להעניק ארוחות חמות ותמיכה לנשים נזקקות.
ארגון "לינת החסד", הפועל שנים רבות בעיר, מוכר בזכות פעילותו הענפה למען הנזקקים. בית התבשיל של הארגון אינו עוד מקום לחלוקת מזון, אלא מרחב של כבוד, יחס אנושי וחום. מדי יום, בוקר וערב, מוגשות במקום כ-400 מנות טריות ומזינות, תוך הקפדה על איכות וכבוד האדם.
כעת, עם הקמת "בית לאה יוכבד", מבקשים בארגון להרחיב את מעגל הנתינה ולהתמקד גם בנשים המתמודדות עם מצוקה, לעיתים בשקט, הרחק מעיני הציבור. מדובר ביוזמה שנולדה מתוך כאב גדול, אך מבקשת לייצר תקווה, חיזוק ונחמה, בדיוק ברוח חייה של לאה.
חייה של לאה זינגר ע"ה נגדעו ברגע אחד, אך בעיר כבר ברור: דרכה לא תיפסק. בכל ארוחה שתוגש, בכל אישה שתזכה לתמיכה, ממשיך לפעום הלב הגדול שהשאירה אחריה.
