ישיבת הקיבוץ בראשות הגאון רבי אלחנן פוגל שליט"א נסגרה לצמיתות, לאחר תקופה ממושכת של טלטלות פנימיות, שינויים חדים והיחלשות הדרגתית בפעילותה.
מאחורי סגירת הישיבה עומד סיפור טעון במיוחד: כזכור, לפני כשנתיים נכנס ראש הישיבה למעונו של המשגיח הגאון הצדיק רבי דן סגל שליט"א, שם העלה בפניו שאלה עקרונית, האם נכון להרחיב את הישיבה ולקלוט כמות גדולה של בחורים מצוינים במסגרת מתכונת "קיבוץ", או להישאר במתכונת מצומצמת.
בתשובתו, שנחרתה בזיכרון תלמידים רבים, אמר המשגיח: "הם אומרים פן ירבה, ואנחנו אומרים כן ירבה!", והדגיש כי דווקא בתקופה של רדיפת עולם התורה יש להרבות לומדים ולהרחיב את השורות, אך זאת בצורה הדרגתית ושקולה.
אלא שבפועל, המציאות התפתחה אחרת לחלוטין. במהלך השנה האחרונה עברה הישיבה משכונת הר נוף בעיר ופעלה במתכונת מצומצמת מתוך דירה בבית שמש מהלך שסימן את תחילת הירידה בהיקף הפעילות.
לכך נוספו שורה של התפתחויות מורכבות: מחלוקות פנימיות חריפות, ואף דין תורה מול אחד מגדולי ראשי הישיבות, הגאון הגדול רבי צבי קושלבסקי שליט"א, ראש ישיבת "היכל התורה", שבמבנהו פעלה הישיבה בשכירות. עצם קיומו של ההליך עורר פליאה רבה בקרב בני התורה והוסיף למתח סביב עתיד הישיבה.
במקביל, עזיבתם של אנשי צוות מרכזיים ממקימי הישיבה פגעה ביציבותה הארגונית והחינוכית, והביאה להיחלשות משמעותית בתפקוד הכולל.
השילוב של כל הגורמים, המחלוקות, השינויים התכופים והפגיעה בצוות, הוביל לבסוף לירידה בביקוש מצד בחורים, עד להפסקת הפעילות ולסגירת הישיבה.
כך מגיע לסיומה פרשה כואבת בעולם הישיבות, כאשר מוסד נוסף מצטרף לרשימת הישיבות שנסגרו לאחר שלא הצליחו לעמוד באתגרים שעמדו בפניהן, וכל זאת לצד לחצים רבים בימים אלו מצד הממשלה על עולם התורה.
